הפסיכותרפיסטית נילי הררי סיפרה בראיון להארץ על המתח הנפשי שחווים תושבי הדרום ועוטף עזה, והנזקים שהוא גורם בחשיפה מתמשכת לתושבים. לפי הררי, צריך להבדיל בין בין מצבי חירום לבין תקופות של ״טפטופים״. בשגרה אמנם יש שקט יחסי, אולם התושבים למדו שהוא עלול להיות מופר בכל רגע ולהיעלם כלעומת שבא, לכן הם מפחדים ליהנות מן השגרה. הרי גם במצב הדברים הרגיל, תמיד יכול לבוא איזה בלון נפץ סורר, או ארגון עצמאי יכול להחליט לפתע לשגר טיל נפץ.
משום שהשקט יכול להיעלם בכל רגע, לתושבים בעוטף יש מעין הרגשה כזאת כאילו שאסור לשמוח ולעזוב את המחשבות על המצב הביטחוני. הם בעצם מפחדים שהשקט שלהם יופר, אז הם מפתחים מראש את החרדה כדי להכין את עצמם לאיום הבא שיבוא אליהם, ובין אם הוא מגיע ובין אם לאו, הנזק הנפשי כבר גבה את המחיר שלו.
Leave a Reply